לפי חוק שנכנס לתוקף בינואר 2008, אחרי 9 חודשי עבודה בחברה, נחשב העובד כעובד חברה לכל דבר וזכאי לקבל את כל התנאים של החברה.

לא. בזמן העסקת העובד מטעם חברת כוח אדם, אין הוא זכאי לכל התנאים הסוציאליים (פנסיה, דמי הבראה, פיצוי פיטורין) כמו כן הוא לא יכול להנאות מכמות ימי חופש כמו עובד רגיל. באופן טבעי משכורתו יותר נמוכה מאחר וחלק ממנה הולך לחברת כח אדם.

התשובה מתחלקת לשתיים. מבחינת החוק, אזי שהדבר תלוי סטאטוס ממנו מגיע העובד. האם מדובר בעובד של חברת כח אדם שעובד במקום מסוים (דוגמאת עובדי ניקיון או שמירה) אז האחריות היא על חברת כח אדם, או האם מדובר בעובד שרק נשלח דרך חברת כוח אדם לעבוד בחברה מסוימת, ואז האחריות כמובן של החברה עצמה, שכן היא משלמת לו את המשכורת. מבחינה תקשורתית, אזי שלרוב הביקורת תהיה כלפי החברה שמעסיקה את העובד, גם אם היא לא בהכרח זו שאחראית על תשלום המשכורת שלו.

החוק גמיש בעניין זה ובודק כל עניין לגופו. במידה ומדובר בעבודה קבועה בחברה, אזי שהמעסיק היא החברה בה מועסק העובד. במידה והעובד עובר ממקום אחד לשני דרך חברת כוח אדם, אזי שהיא נחשבת למעסיקה שלו.

כל חברת כח אדם מחויבת לעשות ביטוח "ריסק" לעובדים מטעמה. מדובר על ביטוח שמפצה אותו 50 אחוז מגובה שכרו במקרה של תאונה וכן תשלום חד פעמי של 100 אלף שקל במקרה של מוות לבני משפחתו. אחרי 9 חודשים, חברת כח האדם מחויבת לבטח אותו בביטוח פנסיה מקיף . גם במידה והעובד עובר מקום עבודה אחד לאחר, באמצעות חברת כח אדם.