גישור באזור השפלה - מומלצי 2024

הרעיון של גישור הוא להוביל שני צדדים שיש ביניהם אי הבנה, להגיע להסכמות ביניהם בהליך מסודר בעזרת גורמי מקצוע, מבלי לעבור הליך שיפוטי בו ייקבע מי צודק ומי לא.

המטרה של גישור היא לא לדון בשאלה מי צדק ומי לא, אלא להגיע להסכמות שיאפשרו לשני הצדדים, להמשיך ולעבוד ביחד או לקיים מערכת יחסים סדירה ותקינה. 

אנחנו יכולים להיעזר בגישור בכל מצב וסיטואציה, בהתאם לתנאים ובהתאם לצרכים שלנו. אפשר למצוא הליכי גישור בעניינים פרטיים, עסקיים, מוסדיים, ואפילו בעניינים בינלאומיים. בכל עניין אפשר להשתמש בהליך גישור. 

שלושת המצבים שונים בתכלית, למרות שבלא מעט מקרים אנחנו נוכל למצוא אנשים שעומדים בראש התהליך ויכולים לנהל את שלושתם (קרי, ישנם שופטים שיושבים בדין בבית משפט, ולימים יהיו מעורבים בהליכי בוררות וגם בהליכי גישור אם הם יתבקשו לעשות זאת). 

משפט – הליך שמתנהל תחת רשויות המשפט במדינה ומטרתו להחליט מי צודק ומי לא, האם אדם ביצע עבירה מסוימת או לא. הליך זה מתנהל באמצעות עדויות, ראיות וכלים אחרים.

בוררות – זה הליך דומה למשפט, אך הוא מתנהל מחוץ למערכת המשפט הממסדית. מדובר בהליך בו שני צדדים לא מגיעים להסכמות ביניהם, והם מוכנים ללכת אל גורם חיצוני שיקבל החלטה והם יהיו מוכנים לבצע אותה. בוררות זה עניין חברתי, קהילתי, לעיתים אפילו מגזרי. אפשר למצוא את זה במגוון רחב של תחומים, החל מעסקים וכלה באי הסכמות חברתיות שונות. 

גישור – הליך של גישור הוא גם ממסדי, שכן ישנם מגשרים שעובדים מטעם המדינה וגם באופן פרטי. מדובר על תהליך בו, שני הצדדים מוכנים לשבת עם גורם חיצוני ובעזרתו להגיע להסכמות, במהלכן כל צד מוותר קצת בשביל להגיע להסכמה ביניהם. אין כאן הליך שיפוטי, מי צודק ומי לא.

להבדיל ממשפט רגיל, גישור הוא הליך וולונטרי לרוב. כלומר, אף אחד לא יכול לחייב אותנו להסכים להליך כזה. עם זאת, בשנים האחרונות המדינה כן מחייבת זוגות שמתכוונים להתגרש, לפנות להליך גישור בשביל למנוע את הצורך בהליך משפטי. 

בעיקרון, כל אחד יכול ללמוד גישור ולהפוך להיות מגשר מן המניין, אם הוא עשה פרקטיקום בתחום (התמחות). הרבה פעמים מגשרים הם עורכי דין או שופטים בדימוס, אך הם יכולים להיות גם עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע אחרים. הגישור יכול להיות המקצוע העיקרי שלהם וכן מקצוע צדדי.

מערכת המשפט בישראל מאפשרת למגשרים להירשם ולהפוך להיות מגשרים מטעם בית המשפט בהליכים שונים. עם זאת, לא חייבים להיות רשומים כמגשרים בשביל לעסוק בתחום (להבדיל מעורכי דין או שופטים). בכל מקרה, ברגע שיוצרים תהליך גישור, המסמך שמתקבל בסיומו אמור להיות מאושר על ידי בית המשפט שיהיה אפשר לבצע אותו והוא יעמוד במבחן שיפוטי. 

לימודי גישור נערכים בצורות שונות היום.

באקדמיה לימודים אלו נערכים במסגרת תואר שני לרוב. 

לעומת זאת, אפשר למצוא מוסדות לא אקדמיים אשר עורכים לימודי גישור ומציעים אפשרות ללמוד את הנושא ולהיות מגשרים, בין אם זה בתחום ספציפי ובין אם זה באופן כללי. 

חשוב להדגיש שוב, בשביל להיות מגשר לא מספיק ללמוד את התחום, צריך גם לעבור פרקטיקום, התמחות תחת מגשר מקצועי, ולאחר מכן אפשר לעסוק בתחום. 

בעיקרון, כמעט בכל תחום, בכל סכסוך ואי הבנה, אנחנו יכולים למצוא מגשרים שיעזרו לנו. אך ישנם אנשי מקצוע שמתמחים בתחומים מסוימים, בין אם זה דרך היכרות עמוקה עם התחום, ובאמצעות כלים שונים:

• גישור זוגי
•  
• גישור משפחתי (ירושות, צוואות, מריבות משפחתיות וכדומה)
•  
• גישור בתחום הבנייה (כולל גישור בין שכנים) 
•  
• גישור עסקי-מסחרי
•  
• גישור בינלאומי (ישראל השתמשה בעבר הליכי גישור במקרים מסוימים)
•  
• גישור בהקשר של נזקים ופיצויים

עלויות הליכי גישור משתנים בהתאם לסוג הגישור ובהתאם לאדם שמנהל אותו. המחיר איננו קבוע, אך אפשר למצוא מחירונים המספקים תצוגה של עלויות על פי פרמטרים שונים. המחירים המוצגים כאן, הם על פי שעת גישור (בשביל למנוע מצב של עלויות גבוהות מדי, אפשר לקבוע מראש כמה מפגשים ייערכו בין הצדדים, וכמה שעות זה ייקח). 

גישור על ידי עורך דין – 1200-2200 שקל 

גישור על ידי שופט – 1800-2800 שקל 

גישור על ידי מגשרים כלליים – 500-1200 שקל